×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא כתובות ק״ד.גמרא
;?!
אָ
דְּמִדַּלְיָא וּבְסִים אַוֵּירָא. הָהוּא יוֹמָא דְּנָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי גְּזַרוּ רַבָּנַן תַּעֲנִיתָא וּבְעוֹ רַחֲמֵי וְאָמְרִי כֹּל מַאן דְּאָמַר נָח נַפְשֵׁיהּ דר׳דְּרַבִּי יִדָּקֵר בַּחֶרֶב. סְלִיקָא אַמְּתֵיהּ דְּרַבִּי לְאִיגָּרָא אָמְרָה עליוני׳עֶלְיוֹנִים מְבַקְּשִׁין אֶת רַבִּי והתחתוני׳וְהַתַּחְתּוֹנִים מְבַקְּשִׁין אֶת רַבִּי יְהִי רָצוֹן שֶׁיָּכוֹפוּ תַּחְתּוֹנִים אֶת הָעֶלְיוֹנִים כֵּיוָן דַּחֲזַאי כַּמָּה זִימְנֵי דְּעָיֵיל לְבֵית הַכִּסֵּא וְחָלַץ תְּפִילִּין וּמַנַּח לְהוּ וְקָמִצְטַעַר אֲמַרָה יְהִי רָצוֹן שֶׁיָּכוֹפוּ עֶלְיוֹנִים אֶת הַתַּחְתּוֹנִים. וְלָא הֲווֹ שָׁתְקִי רַבָּנַן מִלְּמִיבְעֵי רַחֲמֵי שָׁקְלָה כּוּזָא שָׁדְיָיא מֵאִיגָּרָא [לְאַרְעָא] אִישְׁתִּיקוּ מֵרַחֲמֵי וְנָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְבַר קַפָּרָא זִיל עַיֵּין אֲזַל אַשְׁכְּחֵיהּ דְּנָח נַפְשֵׁיהּ קַרְעֵיהּ לִלְבוּשֵׁיהּ וְאַהְדְּרֵיהּ לְקִרְעֵיהּ לַאֲחוֹרֵיהּ פְּתַח וַאֲמַר אֶרְאֶלִּים וּמְצוּקִים אָחֲזוּ בַּאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים אֶת הַמְּצוּקִים וְנִשְׁבָּה אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ אֲמַרוּ לֵיהּ נָח נַפְשֵׁיהּ אֲמַר לְהוּ אַתּוּן קָאָמְרִיתוּ וַאֲנָא לָא קָאָמֵינָא. בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי זָקַף עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה אֲמַר רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁיָּגַעְתִּי בְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתַי בַּתּוֹרָה וְלֹא נֶהֱנֵיתִי אֲפִילּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא שָׁלוֹם בִּמְנוּחָתִי יָצְתָה ב״קבַּת קוֹל וְאָמְרָה {ישעיהו נ״ז:ב׳} יָבֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. עַל מִשְׁכָּבְךָ מִיבְּעֵי לֵיהּ מְסַיֵּיעַ לֵיהּ לר׳לְרַבִּי חִיָּיא בַּר גַּמָּדָא דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר גַּמָּדָא אָמַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם אוֹמְרִים מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם צַדִּיק פְּלוֹנִי בָּא אוֹמֵר לָהֶם יָבוֹאוּ צַדִּיקִים וְיֵצְאוּ לִקְרָאתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ יָבֹא בְּשָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. אאָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם שָׁלֹשׁ כִּיתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יוֹצְאוֹת לִקְרָאתוֹ אַחַת אוֹמֶרֶת לוֹ בֹּא בְּשָׁלוֹם וְאַחַת אוֹמֶרֶת הוֹלֵךְ נִכְחוֹ וְאַחַת אוֹמֶרֶת לוֹ יָבֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם בְּשָׁעָה שֶׁהָרָשָׁע נֶאֱבָד מִן הָעוֹלָם שָׁלֹשׁ כִּיתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה יוֹצְאוֹת לִקְרָאתוֹ אַחַת אוֹמֶרֶת {ישעיהו מ״ח:כ״ב} אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה׳ לָרְשָׁעִים וְאַחַת אוֹמֶרֶת לוֹ {ישעיהו נ׳:י״א} לְמַעֲצֵבָה יִשְׁכַּב וְאַחַת אוֹמֶרֶת לוֹ {יחזקאל ל״ב:י״ט} רְדָה וְהׇשְׁכְּבָה אֶת עֲרֵלִים.: מתני׳מַתְנִיתִין: כׇּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ לְעוֹלָם כׇּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעְלָהּ גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁיֵּשׁ בכ״הבְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁתַּעֲשֶׂה טוֹבָה כְּנֶגֶד כְּתוּבָּתָהּ דִּבְרֵי ר׳רַבִּי מֵאִיר שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. בוחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים כׇּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעְלָהּ גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ לְעוֹלָם כׇּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. מֵתָה יוֹרְשֶׁיהָ מַזְכִּירִין כְּתוּבָּתָהּ עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים.: גמ׳גְּמָרָא: אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף עֲנִיָּיה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים וּמָרְתָּא בַּת בַּיְיתּוֹס עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. אֲמַר לֵיהּ לְפוּם גַּמְלָא שִׁיחְנָא. אִיבַּעְיָא לְהוּ לְרַבִּי מֵאִיר מַהוּ שֶׁתְּשַׁלֵּשׁ תֵּיקוּ.: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כׇּל זְמַן.: אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף אֲתַאי קוֹדֶם שְׁקִיעַת הַחַמָּה גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה לָא גָּבְיָא בְּהַהִיא פּוּרְתָּא אַחֵילְתַּא. אֲמַר לֵיהּ אִין כׇּל מִדַּת חֲכָמִים כֵּן הִיא בְּאַרְבָּעִים סְאָה טוֹבֵל בְּאַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר קוּרְטוֹב אֵינוֹ יָכוֹל לִטְבּוֹל בָּהֶן. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב הֵעִיד רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי לִפְנֵי רַבִּי שֶׁאָמַר מִשּׁוּם אָבִיו גלֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין שְׁטַר כְּתוּבָּה יוֹצֵא מִתַּחַת יָדֶיהָ אֲבָל שְׁטַר כְּתוּבָּה יוֹצֵא מִתַּחַת יָדֶיהָ גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ לְעוֹלָם וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר אֲפִילּוּ שְׁטַר כְּתוּבָּה יוֹצֵא מִתַּחַת יָדֶיהָ אֵינָהּ גּוֹבָה אֶלָּא עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת דב״חבַּעַל חוֹב גּוֹבֶה שֶׁלֹּא בְּהַזְכָּרָה הֵיכִי דָמֵי אִי דְּלָא נָקֵט שְׁטָרָא בְּמַאי גָּבֵי אֶלָּא דְּנָקֵיט שְׁטָרָא וב״חוּבַעַל חוֹב הוּא דְּלָאו בַּר אַחוֹלֵי הוּא הָא אַלְמָנָה אַחֵילְתַּא. הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ הלְעוֹלָם דְּלָא נָקֵיט שְׁטָרָא וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה. וְהָאָמַר ר׳רַבִּי אִלְעָא שׁוֹנִין וגְּרוּשָׁה הֲרֵי הִיא כְּבַעַל חוֹב הֵיכִי דָמֵי אִי דְּלָא נְקִיטָא כְּתוּבָּה בְּמַאי גָּבְיָא אֶלָּא לָאו דִּנְקִיטָא כְּתוּבָּה וּגְרוּשָׁה הִיא דְּלָאו בַּת אַחוֹלֵי הִיא הָא אַלְמָנָה אַחֵילְתַּא. הָכָא נָמֵי כְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה. זאָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק תָּנֵי רַב יְהוּדָה בַּר קָזָא בְּמַתְנִיתָא דְּבֵי בַּר קָזָא תָּבְעָה כְּתוּבָּתָהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
משנה. ה. כל זמן שהיא בבית אביה וכו׳. ויתומין נותנין לה מזונות שם, ולא נגעה בנכסיהן כלל. גובה כתובתה לעולם. שהרי לא נהנית מהן חוץ ממזונותיה כלום. וכל זמן שהיא בבית בעלה וכו׳ שתעשה טובה. כלומ׳, באותן כ״ה שנים נהנתה בנכסיהן ועשתה כרצונה, ונתנה בחנם לשכיניה לחם ומלח עד כדי שיעור כתובתה.
וחכמים אומרי׳ וכו׳. דסברי דלטובה כזו לא חיישי׳, וליכא למימר נמי מדלא תבעה אחילתה, דהאי דקא שתקה, משום דדיירה בהדייהו ומיכספא למתבעינהו. וכל זמן שהיא בבית אביה. דלא מיכספא מינייהו, איכא למימר מדלא תבעתה בכ״ה שנים, ודאי אחילתה.
מתה. בתוך עשרים וחמש שנים, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, ולא תבעה כתובתה, וגם יורשיה שתקו שנים רבות ולא תבעו כתובתה. מזכירין. תובעין. כתובתה עד כ״ה שנים. יש לומ׳ עשרים וחמש שנים משעת מיתת אמן. ובמסכת שבועות מוקים לה שנשבעה אמן קודם שמתה שלא התפיסה בעל צררי, כדין הבא ליפרע מנכסי יתומי׳. שאם לא נשבעה, הפסידו היתומי׳, שהרי אינן יכולין לישבע שבועה זו, ואין אדם מוריש שבועה לבניו, ולא סגי להו בשבועה שלא פקדתנו אמא ושלא אמרה לנו אימא, ולא שקלי כלום, אע״פ ששטר כתובה בידיהן.
גמרא. שנשבעה ומתה. כלומ׳, שנשבעה אמן שלא התפיסה בעלה צררי בחייו כדין הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה, שאם לא נשבעה בחייה, אע״פ ששטר כתובת אמן בידן, אינן יכולין לגבות מהן, שהרי נתחייבה אמן שבועה, ואין אדם מוריש שבועה לבניו, כיון שאינן יכולין לעשותה, שהרי אינן יודעין אמתת הדברים. ואפילו ירצו לישבע שבועת היורשין, דהיינו שלא פקדתנו אימא ושלא אמרה לנו אימא, אין גובין בזה כלום, כיון שנתחייבה אמן בשבועה, דהא מת הלוה, דהיינו הבעל, בחיי מלוה, דהיינו האשה, ונתחייב מלוה לבני לוה שבועה, ואין אדם מוריש שבועה לבניו.
לא שנו אלא שאין שטר כתובה יוצא מתחת ידה. אבל בתוך כ״ה שנים גביא, דמיירי בשחייב מודה שלא פרעה כלום מעולם, אלא שרוצה לומ׳ שכבר מחלה לו כתובתה, ואין טענה זו טענה תוך כ״ה שנים.מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, והרב בן ציון ברקוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144